צמיחה פוסט טראומטית

טראומה היא חלק בלתי נפרד מהחיים בעידן המודרני, ולמרבה הצער היא כמעט בלתי נמנעת ברמות שונות. טראומה עלולה להכות בנו בכל עת, בכל גיל ובכל מקום בעולם ולהשאיר צלקות עמוקות בגופנו או בנפשנו. טראומה היא תוצר של אירוע קשה, פיזי, רגשי או נפשי, כמו מחלה קשה, אובדן של אדם יקר, מקום עבודה או יכולת, פרידה או גירושין, בגידה, סכנת חיים, מסכת התעללות, אלימות קשה, אפליה, גזענות, נסיבות אישיות או קולקטיביות קשות ושינויים משמעותיים.

בהיותה אירוע שטובע את חותמו בחיינו ומותיר בנו צלקת עמוקה, טראומה אינה מסתיימת כאשר האירוע הטראומטי מסתיים. האירוע הטראומטי עצמו גורם לקשיים נפשיים־רגשיים מהותיים הפוגעים בשגרת החיים ועלולים להתהוות להפרעות נפשריות־רגשיות שאי אפשר להתעלם מהן, כמו הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD) או הפרעת PTSD מורכבת (CPTSD). הפרעות אלה – אם אינן מטופלות – פוגעות מאוד באורח החיים ובאיכות החיים, מפריעות ליכולתנו לנהל שגרת חיים בריאה ומזיקות לשלומותנו (רווחתנו הפיזית, הרגשית והנפשית). גישה טיפולית ייחודית ויעילה לפוסט־טראומה מכונה צמיחה פוסט טראומטית (PTG), ונראה שגישה זו מיטיבה עם מטופלים בכל העולם ומאיצה את תהליך החלמתם.

צמיחה פוסט טראומטית היא תהליך מעצים שלא רק עוזר לאנשים להתאושש ולהחלים מטראומה אלא גם מאפשר להם להתחזק, לפתח חוסן רגשי, להיפתח לתהליך המורכב ולקבל את שינויי החיים המתהווים בזכותו. זוהי גישה טיפולית ייחודית הרואה בטראומה לא רק מקור לכאב אלא גם – ובעיקר – מנוף וזרז לצמיחה אישית ורוחנית. במאמר זה נדבר על PTG ונברר אם בכלל אפשר לצמוח מפוסט־טראומה, ואיך עושים את זה – איך מעודדים אנשים להתמודד עם הטראומה שלהם, ללמוד ממנה ובסופו של דבר לצמוח ממנה.

סובלים מפוסט־טראומה? אתם לא לבד. בואו נתחיל לצמוח ממנה ונעשה את זה ביחד.

מהי צמיחה פוסט טראומטית?

צמיחה פוסט טראומטית או PTG (Post Traumatic Growth) הוא מושג שזוכה בשנים האחרונות לתשומת הלב של מטפלים בארץ וברחבי העולם. בניגוד לגישות מסורתיות לטיפול בטראומה, המתמקדות לעתים קרובות בהקלת הסימפטומים ובהחזרת המתמודד למצב הנפשי־רגשי שקדם לטראומה, גישת ה – PTG מובילה את המטפלים ואת המטופלים כאחד כמה צעדים קדימה. גישת ה – ־PTG רואה בטראומה לא רק כאב, קושי, סבל וצער אלא גם – ובעיקר – מנוע רב־עוצמה לצמיחה אישית ולשינוי מהותי בחיים.

להתבונן במצב הנפשי־רגשי

אז איך עושים את זה? איך מעבדים את הטראומה? איך מתמודדים עם הפוסט־טראומה? ואיך צומחים ממנה? ובכן, המסע לצמיחה פוסט טראומטית מתחיל בהתבוננות עמוקה ומלאת חמלה של המתמודד בעצמו ובמצבו הנפשי והרגשי. לעתים קרובות הטראומה מותירה אנשים במצב של הלם ומנתקת אותם מרגשותיהם, וזה מובן לגמרי – הניתוק מהרגשות מקל ומאפשר את ההתנהלות התקינה בשגרת היום־יום ומונע התמוטטות מעוצמת הצער והכאב. השלב הראשון בטיפול בגישת PTG הוא להכיר בטראומה ובהשפעותיה על החיים ולקבל את כל הרגשות והתחושות הנלוות אליה.

קבלת הרגשות והתחושות הנלוות לטראומה, אין כוונתה להשלים עם הכאב אלא ליצור מרחב שבו המתמודד יכול להתוודע לעוצמת רגשותיו ולהבין אותם. אם הכאב מעובד היטב, הוא יכול לשמש כגשר חזק ויציב המוביל אותו אל נבכי נפשו. גשר זה יכול לעזור לו לחבור לכוחותיו הפנימיים, לאמונה שלו בעצמו וכן לתחושת הביטחון העצמי שלו ולערכו האישי. תהליך זה של התבוננות וקבלה הוא חיוני לצמיחה האישית של המתמודד כיוון שהוא מאפשר לו להתבונן בטראומה שלו מקרוב ולהתחיל בתהליך הריפוי.

לצמוח מטראומה – ממצוקה לחוסן

אחד מעקרונות הליבה של צמיחה פוסט טראומטית הוא ההבנה שצמיחה יכולה להתרחש מטראומה. בדיוק כפי שהשרירים בגופנו מתחזקים ככל שהם נתונים ללחץ פיזי, כך גם מוחנו ונפשנו יכולים להתחזק אם אנחנו מתמודדים עם אתגרים רגשיים ונפשיים. זהו עיקרון מהותי בגישת ה – PTG כיוון שהוא ממפה מחדש את הטראומה ומגדיר אותה מחדש – מאירוע הגורם סבל רב לאירוע המשמש כמנוע וכזרז לצמיחה ומאפשר אותה.

בתהליך הטיפול המטפל מעודד את המטופל להבין כיצד הטראומה שינתה אותו, וכיצד הוא יכול להשתמש בשינוי הזה לטובתו. ההבנות החדשות שלו מאפשרות לו לגבש אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם הטראומה, להעריך מחדש את ערכיו ואת אמונותיו, למצוא משמעות חדשה לחייו ולהגדיר לעצמו מטרות מתאימות. הרעיון העומד בבסיס הטיפול, הוא לא להפחית את כאב הטראומה אלא להשתמש בו כמנוף וכזרז לשינויים מיטיבים בחיים.

להתעצם ולהתחזק

צמיחה פוסט טראומטית עוסקת בהרבה יותר מהתמודדות מסורתית עם טראומה; היא מכוונת את המטופל לאמץ את השינויים שהטראומה חוללה בחייו, ולהשתמש בהם כדי להניע תהליך של צמיחה אישית. זהו תהליך רב־עוצמה כיוון שהוא מאפשר למטופל לנהל ולהוביל את המסע האישי שלו לריפוי עצמי ולתמיר את הכאב לכוח.

השינויים הניכרים בתהליך הטיפול הם רבים, מגוונים ומעמיקים. הם משפיעים על תפיסת המטופל את עצמו; הם משפיעים על יחסו לאחרים; והם משפיעים על יחסו לעולם הסובב אותו. אומנם שינויים אלה אינם מיידיים ומצריכים לעתים קרובות מאמץ רגשי רב והתבוננות פנימית מעמיקה ואמיצה, אך בה בעת הם מתגמלים ומספקים; הם עוזרים למטופל להבין את עצמו לעומק, להעריך את עצמו ואת יכולתיו, להחלים ולהכניס איכות לחייו, שביעות רצון וסיפוק.

צמיחה במישורים שונים

אפשר לזהות מישורים שונים בתהליך הצמיחה המתהווה בטיפול באמצעות גישת ה – PTG. כל מישור תורם להתגבשות מחודשת ומעצימה של המטופל ושל ערכו העצמי. המישורים שאני מתכוונת אליהם, הם המישור האישי, המישור הרוחני והמישור הבין־אישי. בואו נתעמק בהם.

המישור האישי – תפיסה עצמית חדשה

אחד השינויים המשמעותיים המתרחשים הודות לגישת ה – PTG, הוא השינוי בתפיסת העצמי של המטופל, כלומר שינוי באופן שבו הוא רואה את עצמו. גם אם הדימוי העצמי של האדם היה יציב לפני הארוע הטראומטי וגם אם הדימוי העצמי שלו היה רעוע או ניזון מחוויות עבר, ממערכות יחסים וממידת השתלבותו בחברה, טראומה בדרך כלל מנפצת את הדימוי העצמי. גישת ה – PTG מלווה את האדם המתמודד ותומכת בו לאסוף את עצמו מתוך השברים, לבנות את עצמו מחדש ולהתוודע לעצמו.

המישור הרוחני – אני, עצמי והיקום

טראומה מאתגרת בדרך כלל את אמונות הליבה של המתמודד עימה ואת הנחות היסוד שלו לגבי העולם הסובב אותו. אתגר זה עלול לייאש את המתמודד כיוון שהוא נדרש לא רק להבין את הסבל האישי שלו אלא גם למצוא תשובות חדשות לשאלות קיומיות מהותיות. גישת ה – PTG מסייעת למטופל לצמוח במישור הרוחני, להבחין בקיומן של נקודות מבט אחרות, להתבונן בהן ולהתעמק בהן במטרה להבין לעומק את מורכבות התהליכים אותם הוא חווה. בטיפול באמצעות PTG המטופלים מרחיבים את תפיסת עולמם ומעמיקים אותה.

ההבנות החדשות ונקודות המבט החדשות עוזרות להם לראות את ההחוויה הטראמטית באופן אחר, למצוא שלווה וכן להתחבר למשהו הגדול מהם ומהקיום שלהם. ההתפתחות הרוחנית המתאפשרת הודות לגישת ה – PTG מסייעת למטופל להתבונן בחייו מפרספקטיבה רחבה וחומלת; לפתח אהבה, אמפתיה וחמלה לעצמו לנוכח נסיבות חייו, לבחון מחדש את הערכים, האמונות וסדרי העדיפויות שלו; להשתחרר מתפיסות מיושנות שאינן רלוונטיות ולגלות את העצמי האותנטי. המישור הרוחני בגישת  ה – PTG מעצים את המטופל, עוזר לו לבנות מחדש את הביטחון העצמי שלו ולהעריך את עצמו יותר.

המישור הבין־אישי – לשפר את מערכות היחסים

טראומה בהכרח משפיעה על מערכות היחסים של המתמודד. היא מאתגרת את ​​הקשרים הבין־אישיים שלו ועלולה גם לבודד אותו מהחברה ולפגוע באמון שלו באחרים. גישת ה – PTG היא הזדמנות לשפר את מערכות היחסים לנוכח הטראומה, להעמיק אותן ולהתאים אותן לעצמי האותנטי הפוסט־טראומתי של המתמודד. בתהליך הטיפולי המטופל מבין את החשיבות של האינטימיות הרגשית ושל האמפתיה, ההבנה וההכלה במערכות היחסים שלו. הוא לומד איך לסלוח לאחרים ולעצמו, לחמול על אחרים ועל עצמו ולהעריך את כל הקשרים הבין־אישיים שלו. בד בבד עם שיפור מערכות היחסים שלו המטופל לומד איך לשחרר מערכות יחסים שכבר לא מתאימות לו או לחלופין להציב גבולות בעת הצורך ולחזק את הביטחון שלו בעצמו ואת הדימוי העצמי שלו.

טכניקות לצמיחה פוסט טראומטית

ללא ספק גישת ה – PTG היא שיטה מהפכנית, רבת־עוצמה והדרך ההגיונית והמיטבית להתמודד עם טראומה ופוסט־טראומה. עם זאת, מדובר בתהליך טיפולי מורכב ולעיתים אף מתמשך, וחשוב להבין את זה. המעבר מטראומה לצמיחה מצריך נכונות, נחישות, התמדה, עקביות, מסירות וגם אומץ; כן, אומץ להסתכל לטראומה בעיניים ולהחליט לצמוח ממנה. איך מגבשים את האומץ הזה? איך מבטיחים את הצלחת הטיפול? כדי להבין את זה, צריך לדעת מה מתרחש בתהליך הטיפולי.

שינוי הנרטיב הפנימי

גישת ה – PTG שואפת לחווט מחדש את דפוסי החשיבה הקשורים לטראומה ולפוסט־טראומה. כלומר בתהליך הטיפולי המטפל עוזר למטופל לשנות את מחשבותיו על הטראומה כיוון שהוא מבין שהמחשבות והאמונות של המטופל מעצבות את הרגשות וההתנהגויות שלו. שינוי המחשבות על הנסיבות הקשות משפיע על התגובות הרגשיות כלפיהן ויוצר נרטיבים פנימיים חדשים ומעצימים.

כוחה של פרספקטיבה – לאתגר את המחשבות

טכניקה נוספת המסייעת למטופל בתהליך הטיפולי, היא הטלת ספק במחשבות המתעוררות במוחו בתגובה לטראומה. טכניקה זו מודגמת ב"עבודה" של ביירון קייטי, שיטה הכוללת זיהוי מחשבות מגבילות, מעכבות או שליליות והטלת ספק בהן. התהליך מתחיל בזיהוי מחשבה אחת הקשורה לטראומה, כמו "אני שבור בגלל מה שקרה". לאחר זיהוי המחשבה המטופל ישאל את עצמו כמה שאלות שתפקידן לערער על תקפותה של מחשבה זאת, למשל: "האם המחשבה הזאת נכונה?" "מה אני מרגיש כשאני מאמין למחשבה הזאת?" בתהליך זה המטופל לומד להתייחס אל מחשבותיו כאל מחשבות, מחשבות בלבד ולא אמיתות מוחלטות. טכניקה זאת עוזרת למטופל להשתחרר מדפוסי חשיבה שליליים שנלווים לטראומה ולהתבונן בטראומה מנקודת מבט חדשה שאינה ממוקדת בסבל אלא בהעצמה ובצמיחה.

דמיון מודרך – שכתוב העבר

דמיון מודרך הוא כלי נוסף בארגז הכלים של ה – PTG. הדמיון המודרך מלווה את המטופל לזיכרונות הטראומטיים ועוזר לו לשנות אותם, לשכתב אותם ולשלב בהם ערך מוסף המסייע לו להכיל את האירועים ולעבד אותם. הדמיון המודרך אינו מוחק את את זיכרון הטראומה אלא מגדיר אותה מחדש, מעצב אותה בדרך אחרת שמעצימה את המטופל, כמו התבוננות באירועים הטראומטיים בתחושה של ביטחון ושליטה. כך המוח יכול לעבד את הטראומה ביתר קלות ולהפחית ממנה את עוצמת הרגשות. תהליך הטיפול בדמיון מודרך יכול להיות יעיל במיוחד אם הוא משולב בטכניקות טיפוליות אחרות, כמו, למשל, מיינדפולנס. שני התהליכים יחד עוזרים למטופל לקחת חלק פעיל בתהליך הריפוי שלו ולכתוב מחדש את מהלך חייו.

מיינדפולנס וקבלה – לאמץ את ההווה

מיינדפולנס וקבלה משתלבים היטב בטיפול באמצעות PTG. תרגול מיינדפולנס מטפח במטופל מודעות לרגע הנוכחי ללא שיפוטיות ועוזר לו לקבל את מחשבותיו, רגשותיו וחוויותיו כפי שהם. התרגול יעיל מאוד בתהליך הטיפול בטראומה כיוון שהוא מלמד את המטופל להתבונן במחשבותיו בלי להיצמד אליהן וכפועל יוצא להתבונן בטראומה מנקודת מבט מאוזנת. קבלה היא היבט חיוני בתהליך הטיפול. כשמה כן היא – היא מעודדת את המטופל להכיר במציאות, לקבל אותה ולקבל גם את הרגשות ואת האתגרים הנלווים אליה. אין הכוונה שהמטופל נדרש לקבל את הסבל ולהשלים עימו, אלא עליו ללמוד איך להשתמש בסבל כבסיס להעצמה, לצמיחה ולריפוי.

לצמוח מהטראומה במרחב הבטוח של הקליניקה

מתקשים להשתחרר מהטראומה? מתמודדים עם פוסט־טראומה? אתם לא לבד. דווקא במציאות של ימינו, שבה הפוסט־טראומה היא לא רק עניין פרטי אלא קולקטיבי, אתם יכולים להרגיש נוח לדבר עליה. אני מזמינה אתכם למרחב הבטוח של הקליניקה שלי, למקום שבו תלמדו איך להתחזק מהטראומה, ואיך לצמוח מהפוסט־טראומה. אני מזמינה אתכם למפגש מעצים עם עצמכם ואיתי. אני כאן בשבילכם. אז בואו נדבר על זה.