איך נעזור לילדינו לפתח ולחזק כישורים חברתיים?

איך נעזור לילדינו לפתח ולחזק כישורים חברתיים?

כישורים חברתיים טובים הם קרש קפיצה להצלחה בכל היבט ובכל תחום בעולם המודרני. ולכן פיתוח כישורים חברתיים, ביסוסם וחיזוקם הם מהתפקידים החשובים ביותר של ההורים. מיומנויות חברתיות הן הבסיס לתקשורת חיובית, יעילה ובונה; הן תנאי להבעת אמפתיה כלפי הסובבים אותנו; והן הכרחיות לשיתוף פעולה מוצלח עם הזולת – משפחה, חברים, מחנכים, מורים ועמיתים. ילדים שמוטמעים בהם כישורים חברתיים חזקים, מצליחים ליצור קרבה ולבנות מערכות יחסים מהותיות, להשתלב בקלות במצבים חברתיים ולנהל עימותים וויכוחים באופן מעצים ובונה גם בגיל הילדות וגם בחייהם הבוגרים. אם אנחנו ההורים נקדיש תשומת לב לפיתוח מיומנויות חברתיות בילדינו – ונתחיל בגיל הילדות ואף הינקות – נכשיר את הקרקע להצלחתם בחיים ולרווחתם הרגשית.

תפקיד ההורים בטיפוח הכישורים החברתיים של הילדים הוא מהותי. אין ספק שההורים הם המפתח להתפתחות החברתית הבריאה של ילדיהם. עם זאת, הורים רבים אינם מבינים שילדיהם לומדים מצפייה בהתנהגותם ומחיקויה ולאו דווקא מהוראותיהם הישירות. אינטראקציה חיובית, מכילה ומעצימה בין ההורים לילדיהם חשובה יותר לפיתוח הכישורים החברתיים של הילדים מהדרכה ישירה בנושאי התנהגות נכונה בחברה.

אם הכישורים החברתיים של ההורים לוקים בחסר, הם יעבירו את הלקות לילדיהם בין שהם מודעים לכך ובין שלאו. אם ילדיכם מתקשים ליצור קשרים חברתיים, ואתם מתקשים לעזור להם בכך, הגעתם למקום הנכון. התהליך לפיתוח הכישורים החברתיים של ילדיכם לא צריך להיות קשה וגם לא מתיש מבחינה רגשית, ואתם לא צריכים לעבור אותו לבד.

עליכם להבין שאתם הבסיס ליכולות החברתיות של ילדיכם, ואתם המפתח להצלחתם החברתית גם בגיל הילדות וגם בהמשך הדרך. אני מזמינה אתכם לקרוא כאן על התהליך לפיתוח ולחיזוק כישורים חברתיים בילדים בסביבה המכילה והתומכת של הקליניקה שלי, סביבה המעודדת פתיחות רגשית ואינטראקציה מעצימה בין ההורים לילדים ומכינה אותם להתנהלות טבעית ומוצלחת בחברה ולעתיד מבטיח.

 

הורים, איך אתם מתנהלים?

עלינו ההורים לדעת שההתנהגות שלנו משפיעה במישרין על ההתנהגות של ילדינו ועל התפתחותם הרגשית והחברתית. העוצמות והחוזקות שאנחנו מקרינים, והקשיים שאיתם אנחנו מתמודדים, באים לידי ביטוי בהתנהגות של ילדינו ובאינטראקציות שלהם איתנו ועם הסביבה. למשל, אם נפגין בעקביות התנהגות שתלטנית, אם כל הזמן נכתיב להם מה לעשות, ואיך לעשות, נראה שהתנהגותנו משתקפת בהתנהגותם הן בסביבה המשפחתית והן במסגרות חברתיות.

שיקוף זה של התנהגותנו כהורים מלמד אותנו כמה חשובה המודעות העצמית שלנו באינטראקציות שלנו עם הילדים בבית ובחברה, מודעות עצמית ושימת לב אשר עשויות להוות הזדמנות נפלאה עבורנו, כהורים, להבין את הקשיים שלנו, ללמוד מהם ולחולל שינוי. כאשר נשים לב להתנהגותנו בבית, בחיק המשפחה או בחברה, נתקן התנהלות שלילית והתנהגות לא רצויה ונעזור לילדינו ללמוד מהתהליך שלנו, ניצור למענם תשתית חזקה ומועילה להתנהגות חברתית בריאה בבית, במשפחה ובחברה.

פיתוח כישורים חברתיים אצל ילדים

 

איך אנחנו משפיעים על הבחירות החברתיות של ילדינו?

ילדים המפגינים התנהגות שתלטנית בחברה, מחפשים לעתים קרובות, מצבים חברתיים שיעזרו להם לשמור על שליטה, ונמשכים בדרך כלל לאינטראקציות עם ילדים ותרנים או עם ילדים צעירים יותר שאינם אסרטיבים כמוהם. הם לרוב יתקשו להבחין בצרכים של חבריהם למשחק, להבין אותם או לקבל אותם. חשוב לזכור שלילדים יש סנסורים חדים; החלק הימני של המוח שלהם מפותח מאוד, ובשל כך הם מרגישים בעוצמה את הרגשות של הוריהם ומגיבים באופן לא מודע לדפוסי ההתנהגות שלהם.

הצורך של הילדים בדומיננטיות באינטראקציות החברתיות שלהם – שבדרך כלל מושפע מההתנהגות השתלטנית וחסרת ההתחשבות של הוריהם כלפיהם וכלפי הסביבה – מגביל את יכולתם לחזק את הכישורים החברתיים שלהם ולפתח קשרים חברתיים המבוססים על שיתוף פעולה, הערכה, כבוד ואמפתיה. ההשפעה שלנו, ההורים, על ההתנהגות של ילדינו מהותית; אנחנו מעצבים הלכה למעשה את הבחירות החברתיות שלהם.

אם נסגל לעצמנו גישה חברתית מכילה ומכבדת בכל מערכות היחסים שלנו, נראה לילדינו איך נראית דינמיקה חברתית בריאה ונעזור להם להבין את הערך הרב של הכבוד ההדדי, הרגישות והאמפתיה הנדרשים בכל מערכת יחסים חזקה, טובה ואיכותית. כך נעזור להם לא רק לשפר את הקשרים החברתיים המיידיים שלהם אלא גם נחזק את יכולתם ליצור קשרים חברתיים מאוזנים ומספקים בעתיד.

 

איך הקשיים החברתיים שלנו ניכרים בקשר עם ילדינו?

הקשיים החברתיים שלנו, ההורים, באים לידי ביטוי גם באינטראקציות שלנו עם ילדינו, מעצבים דפוסי תקשורת בעייתיים ופוגעים בקשר בינינו. לדוגמה, אם אנחנו נמנעים מאינטראקצייה חברתית, אנחנו מלמדים את ילדינו שכדאי גם להם להימנע מכך; אם אנחנו נוטים לוותר ולא להשקיע או להתאמץ לנוכח אתגרים וקשיים חברתיים, אנחנו מטמיעים בילדינו תחושה של חוסר מסוגלות וחוסר אונים; אם אנחנו קוטעים את ילדינו בזמן השיחה, אם אנחנו מאיימים עליהם בהנפת יד או עונים להם באגרסיביות, אנחנו מלמדים אותם שכך נכון לעשות בכל שיחה, ואין זה משנה עם מי; אם אנחנו נוהגים בנוקשות ובעיקשות כלפי הזולת, אנחנו מראים לילדינו שכך צריך להתנהג ופוגעים ביכולתם להציב גבולות חברתיים בריאים.

דפוסי התנהגות של שליטה עיקשת בכל אינטראקצייה חברתית משפיעים לא רק על מערכת היחסים שלנו עם ילדינו אלא גם מעצבים לילדינו דימוי עצמי לוקה בחסר ומזיקים לתהליך ההתפתחות החברתית שלהם. אם נהיה מודעים לקשיים החברתיים שלנו ולהשפעתם על ילדינו, נוכל להתחיל בתהליך של התבוננות, קבלה, תיקון, ריפוי והתפתחות אישית ונתווה לילדינו את הדרך לכך. עלינו להבין שאם אנחנו נשנה את התנהגותנו, גם ילדינו יעשו זאת.

 

ילדינו הם המראה שלנו

ילדינו הם המראה הגדולה ביותר שלנו, ההורים. אם אנחנו מבחינים בהתנהגות לא נעימה אצל ילדינו, עלינו לדעת שהתנהגות זאת היא בראש ובראשונה שיקוף של ההתנהגות שלנו. לאחר שנבין זאת, נוכל להתחיל לחולל שינוי גם בהתנהגות החברתית הבעייתית שלנו וגם בהתנהגות הבעייתית של הילד.

השינוי בהתנהגות שלנו נחוץ גם לנו וגם לילדינו. נכון, לעיתים קרובות ההתבוננות בהתנהגות החברתית הבעייתית של הילד היא טריגר שפותח בתוכנו את הפצעים הפנימיים, העמוקים והכואבים שלנו. אך הריפוי חייב לעבור דרך הכאב הפנימי הזה. אם נבין זאת ונהיה מוכנים להתבונן באומץ פנימה, לזהות את הגורמים המשפיעים על דפוסי הפעולה שלנו ולשנות אותם, תיפתח בפנינו הדלת לתיקון אישי ולשינוי חיובי מהותי גם בחיינו וגם בחיי ילדינו. אך חשוב להדגיש שאם לא נזהה את ההתנהגות הבעייתית שלנו בהתנהגות של הילד, נמשיך להגיב באופן לא מודע להתנהגות זאת ונקצין אותה. וזה כשלעצמו עלול להעמיק את הקשיים החברתיים של הילד ולסגור בפניו את האפשרות לפתח כישורים חברתיים בריאים ומעצימים.

איך הקשיים החברתיים שלנו ניכרים בקשר עם ילדינו

 

למה כדאי להימנע מהגדרות ותיוגים מגבילים בתהליך הריפוי?

הגדרות ותיוגים עלולים לשרש דפוסי חשיבה מגבילים, לקבע התנהגות בעייתית ולהזיק ליכולות החברתיות של הילדים. אם אנחנו מתייגים את הילד כסובל מקשיים חברתיים או מגדירים אותו ביישן וחסר ביטחון או לחלופין עקשן ושתלטן, אנחנו למעשה מתווים לו דרך להתנהגות; הילד מתחיל להתנהג בהתאם להגדרות שנתנו לו בלי להיות מודע לכך (אגב, אותו הדבר נכון גם בנוגע לאנשים מבוגרים).

אז למה כדאי להימנע מהגדרות ומתיוגים מגבילים בתהליך לריפוי ולשינוי ההתנהגות החברתית? כדי לא לתת לילד תווית שממנה הוא יתקשה להשתחרר, וכיוון שההגדרה אינה חשובה אלא היכולת שלנו לזהות את הגורמים המשפיעים על התנהגות בעייתית כזאת או אחרת, להבין אותם ולהתחיל לשנות אותם. רק כך נוכל להטמיע שינוי בהתנהגות החברתית, לטפח את הכישורים החברתיים שלו ולחזק אותם.

 

לנטרל את ההתנהגות הוותרנית והקורבנית של הילדים

התנהגות ותרנית וקורבנית של ילדים באה לידי ביטוי במשפטים כמו: "לא שיתפו אותי", "לא הקשיבו לי", "לא נתנו לי", "לקחו ממני" או " לא חשוב", "לא צריך" ועלולה ליצור תלות במגינים – הורים, מחנכים, מורים וילדים חזקים אחרים. ילדים שמחכים ש'יצילו אותם', חשים חסרי אונים ותלויים תמיד בעזרה של מישהו אחר. אם הוריהם מטמיעים בהם תחושה של חוסר יכולת וחוסר אונים ותמיד חשים לעזרתם, הם מלמדים אותם להסתמך על אחרים ולא על היצירתיות, הכוח הפנימי והתושייה הטבעית שלהם שעשויים לסייע להם ברגעי קושי.

יתר על כן, ילדים עלולים להשתמש בחוסר אונים, בחוסר יכולת, בקשיים ובאתגרים כדי לזכות בתשומת הלב של ההורים וכדרך להימנע ממאמץ. שתי ההתנהגויות הן מניפולציה רגשית שילדים משתמשים בה הן בסביבה הביתית־המשפחתית והן בסביבה החברתית. כיוון שהילדים הם המראה של הוריהם, הם בדרך כלל לומדים את ההתנהגות המניפולטיבית הזאת מהם, ועל ההורים מוטל לזהות אותה בתוכם, לרפא אותה, לנטרל את ההתנהגות הוותרנית והקורבנית שלהם – וכפועל יוצא של ילדיהם – בחברה וכך לסייע לילדיהם וללמד אותם להיות יצירתיים, יוזמים, מובילים, חזקים ובעלי תושייה באינטראקציות חברתיות ובכלל.

 

להניע ריפוי

בשלב זה אנחנו מבינים שילדים תמיד צופים בהוריהם, תמיד לומדים מהם ותמיד מחקים את התנהגותם הן במודע והן בתת־המודע. ולכן כדי לשנות דפוסי חשיבה, דפוסי פעולה ודפוסי התנהגות שליליים, מעכבים ומזיקים בילדים, על ההורים לזהות דפוסים אלה בעצמם, לחולל בהם שינוי ולהניע ריפוי אישי וריפוי בילדים. טיפול רגשי יעיל נענה לצרכים של הילדים ומכיל את הפחדים שלהם, ולמען האמת הוא הזדמנות נפלאה גם להורים. התהליך הטיפולי המשותף להורים ולילדים עוזר להורים להבין את הצרכים שלהם עצמם, לזהות את הפחדים שלהם ולאתר את הקשיים שלהם ועוזר להם לשנות דפוסי חשיבה, דפוסי רגש ודפוסי התנהגות שליליים בתוכם בד בבד לשינוי בילדיהם.

 

תהליך הטיפול בקליניקה

תהליך הטיפול בקליניקה הוא תהליך המשותף להורים ולילדים. התהליך עוזר להורים להבין את הגורמים לקשיים החברתיים של הילדים – וכפועל יוצא את הקשיים החברתיים של עצמם – ולתת לילדים כלים לכישורים חברתיים בריאים, יעילים ומיטיבים. במהלך הטיפול אנחנו מזהים את החרדות של הילדים ושל ההורים, מאתרים דפוסי התנהגות בעייתיים של שליטה או של ויתור או קורבנות, מבינים את הגורמים להם ולומדים איך להחליף אותם בדפוסים חיוביים ומעצימים המחוללים שינוי בכל היבט בחיים.

ההורים לומדים איך להקשיב לילדים, איך להתייחס לדבריהם, איך להיענות לצרכים הרגשיים שלהם, איך להציב להם גבולות בריאים, איך לעודד אותם להביע את עצמם, ואיך לנהל תקשורת מקרבת ומכילה במשפחה. ההורים מעודדים את הילדים לתפוס את מקומם הראוי בכל סיטואציה חברתית, גם בבית – בקרב בני המשפחה – וגם בחברה, ולעזור לעצמם במצבים חברתיים מאתגרים וקשים. בתהליך לפיתוח ולחיזוק הכישורים החברתיים של הילדים ההורים הם לא רק המפתח להצלחה של ילדיהם אלא גם המרוויחים העיקריים ממנו. כי התועלת של ההורים היא התועלת של הילדים, והיכולת של ההורים להבין את הקשיים החברתיים שלהם פותחת לילדים את הדלת להתנהגות חברתית איכותית ומועילה.

רוצים לעזור לילדים שלכם לפתח כישורים חברתיים? אני מזמינה אתכם לפגישת היכרות בקליניקה. בואו ניתן לילדים את הכלים החברתיים החשובים כל כך להצלחה בחיים; בואו נעזור להם להצליח.

דברו איתי, אני כאן בשבילכם.

שתפו את העמוד:

תפריט נגישות

שחרור מהיר מטראומה וחרדה

עוברים על כולנו ימים רווים בעומס רגשי, חרדות, פחדים וטראומה.

לא משנה מה הקושי שאתם חווים – אני כאן כדי לעזור לכם לשחרר את העומס הרגשי

השאירו פרטים בטופס ואחזור בהקדם